דברי ריבות · חלק ע״ז סימן א׳

ואעג"ב דמתוך מה שפירש הרמב"ם על משנ' ערכין בפירוש המשניות משמע דאפילו ספינה בלב ים אם יש לו סחורה כתובה נקרא עשיר דמשמע דחשיב מוחזק זו אינה קושיא דכמה דברים מצינו שכתב הרמב"ם בחיבורו בימי זקנותו הפך ממה שכתב בבחרותו כגון בהלכות כלאים כתב בפירוש המשנה שלא יהיו כלאים עד שיהיו נחברי' אלו ג' ענינים כלם והם שוע טווי ונוז וכל מה שאינו כך הוא כלאים מדברי סופרים וזו הלכה פסיקא ואלו בחיבור פרק י' כתב כיון שנתחבר הצמר עם הפשתן צד חבור בעולם הרי זה כלאים מן התורה כיצד צמר ופשתים שטרפן זה עם זה ושע אותם ועשה מהם לבדין הרי אלו כלאי' טרפן וטווה אותן כאחד וארג בגד מטווי זה הרי זה כלאים וכן השיג הראב"ד שם וגם בהלכות תפילין ומזוזה כתב וכן ספר תורה שחיסר אפי' אות אחת פסול וכתב שם בפ' עשירי נמצאת למד שכ' דברים הם שכל אחד מהם פוסל ספר תורה ואם עשה בו אחד מהם הרי הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בו התינוקות ואין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו ברבים ואחד מעשרי' הדברים היא שחסר אפילו אות אחת ואלו בתשובותיו נמצא כתוב שמברכין על ספר תורה פסול ותמה הרשב"א ז"ל על דבריו בתשובה וכתב שנראה לו שבילדותו כתב כן ובזקנותו חזר בו וכתב בחיבור לפסול.