כל מה שכתבתי היה נראה לכאורה אבל כד מעיינת בה שפיר חייב שמעון לתת לו העורות כיון שבאו לידו וטעמא דמילתא שכתב המרדכי בבתרא פרק המוכר את הבי' בשם רב נסים גאון ז"ל אם ראובן מכר כור חטים לשמעון בדינר וקנו מידו וקבל הדמים ולאחר זמן תבעו ונמצא שלא היו לו חטים בשעת קנין שחייב להעמיד לו מקחו ואפילו נתייקר והביא ראייה מהתוספת' המוכר לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לאו כל הימנו לאבד זכותו של זה וגם בירושלמי כתב הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו ונמצא שאינו שלו שהוא חייב להעמיד לו מקחו.
דברי ריבות · חלק ע״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.