שאלה עד היא שנתחייב שמעון בקנין ושבועה לתת לראובן מאתי' ועשרים עורות לזמן פלוני וכו' וכתוב עוד בשטר אשר ביניהם ואם יהיה באופן שלא ימצא לקנות עורות נתחייב בכלל השבועה לפרוע לו ערך שלשים אשפ' לעור לזמן הנזכר וכו' אחר כך בהמשך הזמן נתייקרו העורות יותר משלשים אשפרי ויש לו לשמעון עורות בזמן הפרעון אע"גב דלא היו לו בזמן החיוב מי אמרינן כיון שיש לו עורות בשעת הפרעון חייב לתת ולפרוע העורות כאשר נשבע או דלמא כיון שלא היו לו בשעת החיוב וגם עתה בשעת הפרעון שיש לו עורות כבר נתייקרו יותר מערך שלשים לא יפרע כי אם שלשים אשפרי על כל עור.
דברי ריבות · חלק ע״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.