דברי ריבות · חלק ע״ב סימן ב׳

וראובן אמר כי אינו רוצה לתת בידם מאומה כי אחיו לא אמר תאמרו לאחי שיתן ביד הקהל ופרנסיה כל כך מעות ויעשו הם כטוב בעיניהם רק אמר קילה רישטה דארה ב' מיל אש' ליתומות אי ב' מיל לישיבות די א"י וטוען כי יש במשפחתו עניים מרודים ויתומים ויתומות בני אחיהם וענייך ועניי עירך ענייך קודמין והשני אלפים שאמר יתנו לארץ ישראל גם כן לא אמר תאמר לאחי יצ"ו יתן בידי הפרנסים כל כך מעות שישלחו לארץ ישראל רק אמר אי לי דירי"ש קי אינביאי דוש מיל אשפרוש לארץ ישראל וטוען שג"כ הוא נאמן במעות של הקדש כהם ויש לו יד ויכולת לשלחם ביד מי שירצה כאשר נראה בעיניו ואין לפרנסי הקהל יצ"ו שום כח ושום תביעה עמו וגם כי אחיו שמעון נ"ע לא היה מעירם ומארצם ולא היה נשוי אשה פה רק היה כאורח כי בא פה לעשות פרקמטי' כדרך הסוחרי' וגם כי לא מת בארצם באומרם כי יש להם כח במעות אלו רק מת במחוז אחר מחוז ולחי"אה אף הוא נאמן גם כן לעשות ולשלחם למי שירצה ואין להם עמו שום תביעה כלל ילמדנו רבינו הדין עם מי.