ולענין ההפרש שנפל בין רחל אחות לאה ובין הבעל על ענין שאר הנכסים שלא נכתבו בכתובה בתורת נדונייא כמו שכתוב בשאלה. נראה לע"ד שלא נתברר בשאלה כל הצורך וזה דאיכא לעיוני אם מה שנתפשרו קרובי לאה עם הבעל על שאר הנכסים להיות להם דין נכסי צאן ברזל אם היה קודם כניסתה לחופה או היה אחר כניסתה לחופה וזה שאם היה קודם כניסתה לחופה ודאי שאם קנו ממנו וקבלם על עצמו בנכסי צאן ברזל ודאי שחייב להחזיר לרחל חציים כמנהג המדינה אף על פי שלא נכתבו דסתם קנין לכתיבה עומד אבל אם נתפשרו אחר כניסתם לחופה הפשרה והתנאי בטל ואין בדבריהם ממש ואפילו קנו מידו וכן כתב הרמ"בם פרק כ"ג הלכות אישות אם התנה עמה שירש מקצת הנכסים וכן אם התנה עמה וכו' שאם מתה בלא בנים יחזירו נכסים לבית אביה הכל קיים בד"א שהתנה עמה קודם שתנשא שהנחלה הבאה לו לאדם שלא ממשפחתו מתנה עליה שלא יירשנה קודם שתהא ראויה לו אבל אם התנה עמה אחר שנשאת תנאו בטל ויירשנה וכתב עליו הרב המגיד אבל משנשאת אין תנאו בירושה כלום דכיון שהירושה ראויה לו אם תמות עתה הוה ליה כאומר לא אירש את אבא שלא אמר כלום ואפילו קנו מידו וכן כתב הרמ"בן והרש"בא ז"ל.
דברי ריבות · חלק ע״א סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.