דברי ריבות · חלק ע״א סימן ד׳

ילמדנו ילמדונו מורי אם יש ממש בטענת רחל אחות לאה הנזכרת אחרי שתנאי הכתובה שחצי הנדוניא יחזור ליורשיה שיראה כוונת מנהג התנאים הנז' שלא תסוב נחלה מקרובי האשה הראויה ליורשה זולת הבעל ועקרו ירושת הבעל שהיא מן התורה ונתנוה ליורשה ולא השליטוה בחצי הנדוניא לעשות בה כטוב בעיניה ולתתה למי שתחפוץ אחרי מותה כי כל כוונת התנאי הנז' אינו אלא שיחזור הנחלה ליורשיה אחר מותה ולא שיהיה כח ביד האשה לתתם למי שתרצה שאלו היה הכח ביד האשה לא הועיל כלום התנאי הנז' כי הבעל היה מפצירה כל ימיו לתתם לו אחרי מות' והיא היתה נשמעת לו משום דאין אדם דר עם נחש בכפיפה וכמו שפסק הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל נ"ו סימן א' על דבר תקנות טוליטולה ומולינה שאין כח ביד האשה לתת דבר לאחר מיתה מכח כוונת התקנה ויראה שכוונת התקנה ההיא וכוונת מנהג התנאי הנז' הכל דבר אחד ומאת ד' תהיה משכורתכם שלמה להשיב דבר כדת מה לעשות ואם יש לחלק בין התקנה לתנאי או לא.