לאה שאירסה אביה עם ראובן ונדר לה נדוניא סך ל"ג אלפים לבנים כמנהג ק"ק פטרץ וטרם הכנסתה לחופה מת אבי לאה הנז' וצוה מחמת מיתה שתקח בתו לאה הנז' הסך שנדר לה והנותר מנכסיו שיחלקום עם אחותה רחל הנשואה ללוי בחיי אביהן הנ"ל ואחר מיתת אביהן הזקן הנז' נשאת לאה לראובן בתנאי מנהג המדינה שאם ח"ו תפטר הכלה קודם החתן בלתי זרע קיימא ממנו שירש ראובן החתן חצי הנדוניי' לבד והשאר יחזור ליורשיה ולא כתבו ללאה בכתובתה לנדונייא בתורת נכסי צאן ברזל לולי הל"ג אלפים לבנים שנדר לה אביה בשעת אירוסין אמנם הנותר שצוה בהיותו שכיב מרע שתחלקנה השתי אחיות לא נכתבו בכתובת לאה לא בתורת נכסי מלוג ולא בתורת נכסי צאן ברזל ובשעת הכנסתה לחופה ערערו קרובי לאה ואהובי אביה וטענו שראוי שיכתב גם מה שהניח לה אביה בשעת מיתה בתורת נכסי צאן ברזל וכן נשארו בפשר עם החתן ונתנו השטר מקויים ביד חכם הקהל קדוש יצ"ו להיותו בידו עד שיכתבו שטר כתובה אחר לתקן המעות ואחרי עבור ימים אחדים נטתה לאה למות וצותה מחמת מיתה שחצי נדונייתה תקח בעלה כמנהג המדינה וחצי האחר הנוגע ליורשיה כתנאי מנהג המדינה צותה שיתנו מהם לשנייתה ומהם לדודתה לחורגתה לחורבת' והשאר השארה לאחותה רחל היורשה מתנאי הכתוב' וממנהג המדינ' ומה שהניח לה אביה בעת מותו שלא נכתבו בכתוב' כנז' צותה שינתנו לבעלה ועתה אחרי פטירת לאה בלתי זרע של קיימא טוענת שניית לאה ודודתה וחורגתה הנז' לקחת מה שצותה לאה שתנתן להן.
דברי ריבות · חלק ע״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.