ועוד אומר לעניו' דעתי דלפום ריהטא דסוגיא משמע כפי' הרמ"בם דאמרינן פ' אלמנה ניזונת אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה כלום דאמרי לה מאן שם ליך וכו' הא לאחר מה שעשתה עשתה דבשלמא להרמ"בם דסבר דאפילו בלא ב"ד הדיוטות בדיעבד מיהו כשמכרה לאחר ניחא דלעצמה אמרינן מאן שם ליך דליכא שום בית דין לשום הקרקע ולכך לעצמה לא עשתה כלום אלא לר"ח דסבר דמיירי בבית דין הדיוטות היכי קאמר מאן שם ליך והא ב"ד הדיוטות בקיאין בשומא עד שנדחק לומר ר"ח מאן שם ליך כלומר מי החזיקך באלו הנכסים שמה שמחזיקין אותה ב"ד הדיוטות לא חשיבא חזקה וכו' כמו שהביאו באורך התוספות שם בגמרא.
דברי ריבות · חלק ע׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.