ועוד בר מן דין בנדון דידן אפי' הרמב"ם מודה דלא מנכינן ליה מידי דעד כאן לא קאמר הרמב"ם דמנכין לו כפי מה שיראו הדיינין אלא כשעדיין שטר חוב המשכנתא עומד ועדיין לא פרע חובו שכן כתב שם פ"ו הנז' לפיכך אם עדיין לא החזיר לו חובו ובא לגבות וכו' אבל בנדון דידן שכבר פרע לו לגמרי שטר העסק ועשו חשבון ביניהם והשאר זקפו עליו במלוה נמצא שעניין אחר הוא זה ושטר' דעסקא הראשון כבר חלף הלך לו ונמחל שעבודו ומה שאכל אכל ולא מפקינן מיניה ובזה כולי עלמא מודו שהרי אפי' הרמב"ם פסק פ"ז הנז' דבמשכנתא אין מחשבין משטר לשטר פי' אם אכל פירות משדה משכנתא אחת יותר ממה שהיה החוב ההוא אין מחשבין אותו המותר לפרעון חוב השטר האחר אפילו ששני השטרות ושני החובות עדיין קיימין ולא פרע שום אחד מהם משום דהוי כמאן דמפיק מיניה כ"ש בנדון דידן שכבר שטר העסק כבר נמחל שעבודו וחלף הלך לו ונתחייב שמעון עתה מחדש בתורת הלואה וזקפו עליו במלוה ונתן לו ערב עליה דפשיטא ופשיטא דאפקי מיניה הוא ולא מנכינן ליה ממה שאכל כלל.
דברי ריבות · חלק ס״ט סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.