וא"ת תינח אם נטל ראובן מעות בתורת ריוח כדי כל החוב והשתא בעינן לסלוקי ליה בלא זוזי כלל ניחא דאמרינן סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא אבל אם עדיין לא נטל שיעור חובו דלא מסלקי ליה בלא זוזי כלל דעדיין משלמי ליה שארית החוב לא מקרי אפוקי מיניה וכן נראה מתוך דברי הרמב"ם פ"ו הלכות מלוה ולוה שכתב וז"ל לפיכך אם עדיין לא החזיר לו חובו ובא לגבות שכר החצר שדר בה מן החוב אם היה השכר כנגד החוב אינו מנכה לו הכל אלא כמו שיראו הדיינין שאם תסלק אותו בלא כלום הרי זה כמי שהוציא אותו בדיינין ואבק רבית אינה יוצאה בדיינין וכן בפ"ז כתב המלוה את חבירו ומשכן לו את השדה וכו' ואכל פירות כשיעור חובו אין מסלקין אותו בלא כלום וכו' וכתב עליו הרב המגיד דדעתו ז"ל שהכוונה לסלק בלא מעות כלל אבל אם נותנין לו מקצת מחובו ומנכין לו כפי מה שיראו הדיינין אין זה קרוי אפוקי מיניה וזהו שכתב בלא כלום ע"כ א"כ בנדון דידן אף על גב דמנכינן ליה מה שנטל מהריוח לא מיקרי אפוקי מיניה כיון שנשאר הרבה מן החוב.
דברי ריבות · חלק ס״ט סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.