דברי ריבות · חלק ס״ט סימן ה׳

וראיה לזה דגרסינן בגמרא פרק איזהו נשך אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה אכל טפי לא מפקינן מיניה ולא מחשבינן משטרא לשטרא ובדיתמי אכל טפי נמי מפקינן ומחשבינן משטרא לשטרא אמ' רב אשי השתא דאמרת אכל טפי לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי נמי לא מסלקי' ליה בלא זוזי מאי טעמא סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא הוי אבק רבית ואבק רבית אינה יוצאה בדיינים עבד רב אשי עובדא ביתומים קטנים בגדולים ופרש"י אכל כשיעור זוזי בא הלוה לפנינו ואמר איני רוצה שיאכל פירות ברבית ישומו פירות שאכל ויטלם בחובו אילו הוו לי זוזי לא מסלקינן ליה השתא נמי פרי שאכל זוזי דידי נינהו מסלקינן ליה ואף על גב דאבק רבית הוא ואינה יוצאה בדיינין הני מילי לבתר דשקלי אבל זה זריז הוא ואינו מניחו לאכול אלא כדי הקרן אכל טפי וכו' דאבק רבית הוא ואינה יוצאה בדיינין ולא מחשבינן משטרא לשטרא אם חייב לו מעות בשטר אחר אין העודף הזה שאכל פרעון לחוב השטר האחר דהאי אפוקי מיניה הוא מה שאכל כבר רב אשי אמר וכו' אכל שיעור זוזי נמי לא מסלקינן וכו' פי' רש"י לא מסלקינן ליה עד שיתן לו כל שיעור מעות הלואתו דכיון דכי אכלינהו להך לאו בתורת פרעון אכלינהו הוה ליה אבק רבית משעת אכילה ואינה יוצאה בדיינין וכי סלקוה משדה זו בלא זוזי אפוקי מיניה אבק רבית שאכל הוא וקיימא לן דהלכה כרב אשי וכן פסק רב אלפס שם בהלכות וכתב שם נמקי יוסף כל שאתה מסלקו בלא כל זוזי ואפי' מנכה זוז אחד אתה מוציא ממנו אותו זוז שאתה מגרע בחובו וכן פרש"י וכן עיקר וכן פסק הטור סימן קע"ב וז"ל ואי הוה מסלקינן ליה בלא זוזי הוי כאלו מוציאין ממנו שמתחלה לא אכלו בתורת פרעון חובו הלכך לא מסלקינן ליה בלא זוזי.