וכי תימא בנדון דידן מועט הנפשות חשיב רוב לפי שהם מגדולי פורעי המס ואזלינן בתר רוב ממון זה ליתא דהא הלכה פסוקה היא דאין הולכין בתר רוב ממון אלא בדבר ממון דאמרינן בקמא פרק שני תנו רבנן שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטרפה מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות הואיל ונתפשרו בממון ואם שכרו תייר לפניהם לנחותם הדרך פן יטעו מן הדרך ויסתכנו מפני החיות והלסטים ויאבדו גוף וממון מחשבים אף לפי הנפש הרי שבעסקי ממון דוקא אזלינן בתר רוב ממון אבל בנדון דידן אין שום עסק ממון כי החכם שלקחו שירביץ תורה ביניהם אינו לוקח שום שכר ופרס לשיאמרו שגם הם יתנו חלקם ושראוי שילכו בתר הממון כי אין הכוונה כי אם להרביץ תורה ביניהם ובזה כלם שוים לטובה כקטון כגדול ולכן אין ראוי להלוך כי אם בתר רוב דעות.
דברי ריבות · חלק ס״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.