דברי ריבות · חלק ס״ז סימן ג׳

שאלה הקהל הוציאו השטר הנז"ל והעדים החתומים בשטר הנז' מעידים על פה וגם בשטר אחר היותם מאויימים בחומרות וחומרי חומרות איך מעולם לא קבל החכם הנזכר נזירות בפיו בפנינו על הדבר ההוא ואפי' שום חומרא אחרת כלל אלא שבשעת חתימתו באותו השטר באו עליו באונס גמור אנשי הקהל ההוא כי מקדמת דנא הלשינוהו לפני ערכאות של תרגומי' ואמרו לפניהם איך החכם הנז' יש לו בית ועד לדון דיני ממונות ושהוא הכריז בכל המדינ' לבלתי לכת לערכאותיהם כלל אלא לבוא לפניו כי ערכאות של תרגומי' אין דיניהם דין ובזה ובכל כיוצא באלה ההלשנות והמסריות הביאוהו בסכנה גדולה ועצומה כנודע לכל באי שער עירו ועל זאת ההלשנות הקהל עשו אותו השטר והביאוהו לפניו יחד עם השוטרים עמהם באומרם שאם לא יחתום בשטר ההוא שימסרוהו ביד אומות העולם ואז הוכרח מחמת האונס ההוא לחתום בכתב ידו מבלי שהוציא שום דבר בפיו לא נזירות ולא חומרא אחרת כלל וגם אז הוכרח להחתים העדים ההם בשטר ההוא שאם לא יחתמו עדים בשטר ההוא ימסרוהו בידי האומות אף שיחתים הוא שם וכל זה היה בעצת יועץ חכם חרשים.