דברי ריבות · חלק ס״ז סימן כ״ו

ועוד כתב בית יוסף סימן קנ"ד באבן העזר וז"ל כתב ה"ר יהודה בן הרא"ש בתשובה שנשאל על מי שאסר על עצמו הנאת תשמיש אשתו אם ישחוק גם נשבע שאם ישחוק שיגרשנה בגט כשר מוסף על איסורו והלך ושחק והשיב הרי הוא מושבע ועומד לגרשה וב"ד כופין אותו לקיים שבועתו והגט הניתן בכפייה זו גט הוא שכל דבר המוטל על האדם לעשות כופין אותו לעשותו והמעשה קיים וכיון שכן בנדון דידן כיון שמוטל עליו לעשותו כמו שכתבתי לא חשיב אונס ומעשה קיים וכשם שאמרו תליוה וזבין זביניה זביני דזוזי אנסוהו וגמר ומקני כן בנדון דידן מצוה אנסיה וגמר בלבו וקבל הנזירות וכן מצאתי בשיטת בתרא פרק חזקת הבתים מכתיבת יד וז"ל ניחותא דכפרה וניחותא דמצוה איכא למימר דהויא טפי מזוזי רוצה לומר שכשם שאמרו זוזי אנסוהו וגמר ומקני כל שכן דאמרינן הכי במקום מצוה דמצוה אנסיה וגמר ובטל כל מודעא ובטולא וכל שכן לדברי רבינו אפרים שהבאתי לעיל שכתב שמוטל עלינו לקיים דברי שתי כתי העדים שמתחלה בשעת המודעא גילה דעתו שהיה אנוס ואחר כך בשעת קבלה נתרצה לשמוע דברי חכמים.