ועוד בנדון דידן איכא ידים מוכיחות לקיים דברי השתי כתי עדים באופן שכתבתי וזה שהרי העדים החתומי' על השטר מעידים על פה כי מחמת האונס הוכרח לחתום בכתב ידו מבלי שהוציא שום דבר בפיו וגם אז הוכרח להחתי' העדים ההם בשטר וכו' וזה דאיכא למידק היכי סתרי לנפשייהו לגמרי אלא שיש לנו לומר דאע"ג שקבל החכם הנזירות על פה לא היה רוצה שיהיה כתוב בשטר וחתום וזהו אונסו וכן מעידי' הכת האחרת שחת' והחתי' מחמת האונס ועביד איניש דקפיד אהאי שהרי הלכה פסוקה היא דסתם קנין לכתיבה עומד ומכל מקום אם הלוה מוחה בעדי' שלא יכתבו ויחתמו אין כותבין שאין רצונו של אדם שיצאו עליו שטרו' אף בנדון דידן אנסו היה מציאו' הכתיבה והחתימה אבל מציאות קבלת הנזירות עדות העדים החתומים על השטר קיים כיון שנחקרה עדותן בבית דין.
דברי ריבות · חלק ס״ז סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.