וכל שכן שעם מה שאכתוב לקמן אפשר לומר שאינם מכחישות הכיתות זו את זו והוא ששמעון טוען ואומר שהעדים החתומים על שטר הברירה אומרים שבתחלה הוזכר תנאי ובשעת גמר הדבר לא הוזכר תנאי ולא הוזכר גם כן בלא שום תנאי ולפיכך חתמו על השטר שסברו שכבר בטלו התנאי אבל שמעון טוען שעל תנאי ראשון כיון וקבל החומרות נראה לע"ד שזו אינה טענה דאם כן הוה ליה לפרושי בשעת גמר הדבר דדברי' שבלב אינם דברי' כדאמרינן פרק שני דקידושין על ההוא דזבין אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי אף על גב דמקמי דזבין גילה דעתו דלמיסק זבין לא מהני דדברים שבלב אינם דברים וכן פי' הרא"ש והר"ן בכתובות פרק אלמנה ניזונת ופרק שני דקידושין וכן כתב הרמב"ם פרק י"א מהלכות מכירה וכל שכן הכא בנדון שלנו דאמרינן דברים שבלב אינם דברים לחומרא.
דברי ריבות · חלק ס״ו סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.