דברי ריבות · חלק ס״ג סימן ט׳

או כמו שפי' הר"ן דז' טובי העיר אין להם כח לאפקועי קדושת דמים אף על גב דאיקלישא אבל במעמד אנשי העיר יכולין להפקיע לקדושת בית הכנסת להפקיעה בכדי כמו שהביאו הר"ן בארוכה הרי דלא בעינן מעמד אנשי העיר אלא לענין קדושת הדמים וכן פירש רש"י בגמרא על הא דאמר רבא לא שנו וכו' פי' לא שנו דאין מורידין דמים מקדושתן וכו' עד פקעה קדושה מן החפץ ומן הדמים ומותר לעשות מהם כרצונם אבל המכר ודאי דהוי מכר כיון שנעשה על ידי ז' טובי העיר אפילו שהיה שלא מדעת ורצון אנשי העיר וכן כתב הר"ן וז"ל והיכא שמכרו ז' טובי העיר שלא במעמד אנשי העיר הכי נמי הוו דינייהו דמכירתן מכירה אלא דבעיא עלויא פי' ליקח בדמיו דבר יותר קדוש וכתב והכי איתא בירושלמי ג' מב"ה בבית הכנסת ז' מבני העיר בעיר מה הן קיימין אם כשקבלו עליהם אפילו א' ואם בשלא קבל עליהם אפילו כמה כי כן קיימין בסתם והכי פירושה וכו' עד וכן שבעה בני עיר שמכרו את הרחוב וכיוצא בו הרי דינן כאנשי העיר שמכרוהו שלא מדעת השבעה דבכל הני מכירתן מכירה ומיהו בעינן עלויא ובתר הכי קאמר מה הן קיימין אם כשקבלו עליהן בני העיר כל מה שיעשו הז' במכר זה אפילו אחד ואם כשלא קבלו עליהם כלל ממכרן בזה אפילו היו כמה שמכרו אין ממכרן ממכר והעמידוה בסתם כלומר שהעמידו עליהם סתם שבעה טובי העיר לפקח על עסקי צבור הילכך אף על פי שלא קבלו עליהם בפי' מכר דברים אלו אפילו הכי ממכרן ממכר שלא תאמר דברים של תשמישי קדושה ובית הכנסת לא עלתה על לב דעת בני העיר שימכרו אלא מדעתן ולא תועיל מכירתן אלא אם כן נטלו רשות מבני העיר בפירוש קמשמע לן.