דברי ריבות · חלק ס״ג סימן ו׳

הרי לך שיש לבית דין כח להפקיע ממון העניים משום דאית להו רוחא שלא ינעלו דלת בפניהם וחשיב נעילת דלת לבד רוחא בנדון דידן דאיכא רוחא ממש נתחייב ה"ר מנחם יצ"ו לפרוע לעולם הסך ההוא בין יהיה חייב מן הדין בין לא יהיה חייב לא כל שכן דמיקרי רוחא להאי ורוחא להאי וכיון שכן ודאי שמה שעשו הפרנסים ואנשי המעמד הממונים על כל עניני הקהל שהוא שריר וקיים אפילו שעשו שלא מדעת הקהל כיון דאפשר דאיכא רוחא לקהל ועוד שנעשה ברצון כמה אנשים רשומים מגדולי פורעי המס שחתומים על השטר וגם נעש' ברצון החכם השלם המרביץ תורה ביניהם דודאי שהוא שריר וקיים וכמו שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל ו' על ענין ראובן שעש' פשרה עם שבעה טובי העיר בענין המס ופטרו לו ממס ארבע מאות זוז והבאים אחריהם היו שואלים ממנו המס כו' והשיב וז"ל וטובי העיר הרגילין להשתדל בצרכי הקהל הם יכולין למנות מורשה לדין בשביל הקהל וכל מעשיהם קיימים.