דברי ריבות · חלק ס״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והטעם דכל שאר פורעין המס גורעין ומוסיפין ודורשין וחוקרין סך המס המוטל על הקהל ואפילו בהיותן עומדין על תלם ובערכם הראשון או אפילו העשירו יותר ממה שהיה להם תחלה לפעמים גורעין ואינם פורעים כל כך מצד שמס השנה ההיא היה מעט וגם לפעמים גורעין מצד שיורדים מנכסיהם ואפילו יהיה מס השנה הרבה אבל בנדון דידן נתחייב ה"ר מנחם הנז' לתת בכל שנה ושנה הסך הנז' הן יהיה המס מעט הן יהיה הרבה הן יעלה בנכסיו הן ח"ו ירד מנכסיו וכיון שכן בין הקהל בין ה"ר מנחם קרובים לשכר כמו להפסד שהרי אפשר שמן הדין לא יהיה חייב לפרוע הסך שנתחייב ובשביל פשרת הקהל חייב לפרעו. וכן נר' מלשון השטר שכתב וגם הוא נתחייב שכל זמן שיהיה עם ביתו פה שאלוני"קי שיתן לק"ק בכל שנה סך ק"נ אש' וכן יעשה שנה בשנה וכו' וכתב אחר כך וגם ה"ר מנחם הנז' לא יהיה רשאי לגרוע מהסך הנז' הרי דאסיקו אדעתייהו דאפשר לגרוע מהסך הנז' לאיזו סבה ועם כל זה נתחייב לפרוע הסך הנז' דעביד איניש דזבין דיניה וסבר וקביל לפרוע הסך הנז' הרי דאיכא רוחא לקהל ולא פסידא כיון שנתחייב לפרוע לעולם הסך הנז'.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.