ועוד דבר מן דין נוכל לומר דהוי כתולה נדרו בדבר שאם לא נתקיים הדבר שנשבע בגללו מותר כמו שפסקו כל הפוסקים א"כ בנדון דידן אומדנא דמוכח הוא שכוונת שותפותו של שמעון עם ראובן הוא שיעסוק ראובן הוא עצמו בנכסים ולא יפקידם ביד אחר כמו שכתבתי בשם הרמב"ם כי סתם שותפות לא יפקידם ביד אחרים וכיון שכן הוה ליה כאלו פירש בשעת שבועתו ותלאה על תנאי שיעסוק ראובן עצמו בנכסים וכיון שראובן אינו יכול לקיים תנאו גם שמעון פטור משבועתו. וכן פסק הרא"ש בתשובותיו כלל ח' על שנים שנדרו יחד ללכת לארץ ישראל וכו' כתב ואם ח"ו לא היה אחד מכם רוצה לשלם נדרו העובר יעבור והשני פטור כי לא נדר אחד מכם כי אם על החבר החברה הילכך ממה נפשך אם ישאר חבירך או כדין או שלא כדין אין עליך נדר וכן כתב רבי' ירוחם בשם המפרשים שנים שנשבעו לעשות דבר אחד ועבר אחד מהם על השבועה השני פטור ואין צריך היתר אף כאן בנדון דידן כיון שראובן אינו יכול לקיים תנאו לעסו' בשותפותו כמו שמחייב הדין גם שמעון פטרו משבועתו זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק ס״א סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
