השאלות האלה ראיתי והנה פרטיהן יוכללו בג' שאלות האחד ענין ב' הסכמות המתנגדות זו לזו והנלוה לזה והשני ברורים שהובררו לגמור דבר או דברים ומת אחד מהם או בעוד' בחיים סילק עצמו ואינו רוצה להמצא אתם אם גזרת הנשארים כלם או רובם קיימת על המבררי' אותם והג' הנשבע על דבר וגילה דעתו שכוונתו ע"צ תנאי אם גילוי דעתו זה עולה לתקנתו משבועתו וכבר שמתי פני ועיני לבאר תשובותיהן הרימותי ידי אל ה' המלמד אדם דעת אל כל העולם רבון על במותי יעמידני להשיב אמרים אמת אחד לאחד למצוא חשבון. הנה השאלה הא' יש בה ה' טענות טענת הנפרדי' לזכות עצמם בהתמד' פרידת' ומיאון שובם לבית תפלתם הראשון ועליהם תשובת הנשארים המבטלות את זכותם ומחייבי' מן הדין להפריך חבילתם ולשוב לקהלם ועל כל פרטים אלה תטוף מלתי ואחותי מלי בספר יוחקו אכתוב זאת זכרון על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון הטענה הא' שטענו להנצל מהלכד ברשת הסכמ' הקדומה בכח הסכמה המאוחרת אינה טענה כלל וזה דאף על גב דבהיתה הסכמת הקהלות מדעת הרוב המסכימים להתיר גם שהמעט מוחה לכאורה נראה בחלוק' בין הראשונים הן אמת בטוב התבוננות בענין מודו דאי נהגו מקדם בגליל או בעיר או בקהל הפרטי היכא שכל שהרוב מסכימים לה להתיר מתירין ואין חוששין אל המעט הממאן הנה מכח מנהג זה ימשך שכל הסכמ' שיסכימו בגליל ההוא או בעיר או בקהל שנהגו כן ולשונה סתו' שלא נתברר בו דבר על ביטל' דודאי כל שהרוב יסכימו לבטל דעתם זה נכון וקיים והסכמ' ההי' בטלה ואפי' המיעוט צוחי ליכא למשגח בהו ואצלנו ברור שכל קהלות גלילותינו ששמענו שמעם זה מנהג' תמיד וכל ההסכמה שלא נתברר בה הפך המנהג הזה הרוב עומדין ומבטלין ולפיכך אם הקהל הקדוש שהסכימו בהסכמ' שניה בהצטרפו עם אותו קצת הקהלות האחרות שעברו עליה יהיו רוב המסכימים היה מן הדין לומר דהסכמ' שניה מבטלת הראשונה ודאי כיון שאותו קצת לא חששו ונצטרפו אליהם הקהל הקדוש הנז' על דרך הסכמתם זו אבל זה רחוק מאד וכמדומה לנמנע זה טבע קיים ולפיכך נראה בודאי דאף על גב דהסכמה שניה זו עולה על הקהל לבטל מעליהם מה שיסכימו כל קהלות העיר בעתיד ואיזה קהל יבטלוהו עכ"ז אין כח הסכמה שניה זו לבטל כח הסכמה קדומה אליה כיון דהשתא ליכא רוב מבטלין ובזה יש להחזיק בודאי במאמר הסגור אין חרם על חרם כלומר שכל ענין שנאסר בכח חרם לא יחזור להיות מותר בכח חרם הפכי לקודם.
דברי ריבות · חלק ס׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
