דברי ריבות · חלק נ״ח סימן ה׳

ועוד בר מן דין אפשר לומר דאע"ג שהעדים החתומי' אומרי' גם על זה חתמנו אפשר לקיים דברי שתי כתי עדים וזה ששמעון טוען וזה לשונו אבל מה שכתוב בו שידונו בדרך פשרה נתבטל בינינו ביטול גמו' הרי שלא טען לא היו ד"מ אבל אמ' נתבטל משמע שמתחלת כן היה אבל אח"כ נתבטל וכיון שכן אפשר שהעדים החתומים בשטר אמת חתמו שבשעת חתימתם כך היה המוסכם ביניהם אבל אחר כך קודם שעמדו לדין נתבטל ביניהם המוסכם ההוא וחזרו ביניהם הדין לסיני לעמוד על דין תורה וכך הדין נותן לקיים דברי השתי כתות כמו שכתבתי וראיה לזה כתוב בהגהה הלכות מכיר' פרק עשירי וז"ל אשר כתב רבינו אפרי' בתשובתו אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני משום טעמא דאין אדם יכול לבטל מה שעתיד לעשות ואחרי כן נותן ואפילו הוא אנוס דכיון דעדים ראשונים ראו אונסו ועשה בפניהם מודעא ואחר כך מכר בפני אחרים בשתיקה וכתבו וחתמו הרי אלו מעידים שהיתה מכירה זו גמורה ושנים הראשונים מעידי' שהיה קודם לכן אונס הואיל ונוכל לקיים דברי כלם דאימור בסוף נתרצה הילכך לא כתבינן מודעא אזביני.