וכן משמע לישנא דמתניתין דקאמר פותחין בימים טובים וכו' וא"כ כיון ששמעון טוען שהותרה לו שבועתו אצל ראובן הנפטר מכח אותו ההיתר רוצה ליפטר מהאחרים אינו טוען בזה כלל כי עדיין עומד בשבועתו כל שכן שאין כאן שום היתר כלל כמו שכבר כתבתי ואולי יהיה חייב שמעון לקיים שבועתו אפילו מכל נכסי ראובן הנפטר ואינו גוזר אומר בזה כי אין לי עסק בו אבל עם היות אמת שאינו חייב שמעון לקיים שבועתו אצל נכסי ראובן אינו בשביל שהותרה לו לשנאמר הותרה מקצתה הותרה כלה אלא הטעם הוא דהוי כמי שנשבע לעשות דבר מה עד זמן כך וכך כי בתשלום הזמן משם והלאה אין לו שבועה ולא בשביל שהותרה כי השבועה קיימת אלא שעבר זמנה.
דברי ריבות · חלק נ״ה סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.