דברי ריבות · חלק נ״ד סימן ג׳

אבל במה שהאריכו בראיות ברורות לומר שהקרובים כשרים לדון כשקבלום עליהם הם דברי מותר בנדון דידן וזה כי מה שנתמנו קרובים בימים ראשונים היה בדרך מקרה וגם היום אם היו ממנים קרובים ודאי שהיו כשרים כיון שנתמנו וקבלום עליה' אבל לא הסכימו בתחלת תקנת והסכמת סדר הממונים שעל כל פנים יהיו הממונים קרובים לשנאמר שעתה מבטלים התקנות הראשונות בהסכימם שלא יהיו קרובים אלא ודאי הראשונים ביררו הממונים שעלה בדעתם בעת ההיא קרובים היו או רחוקים היו ועכשיו אלו האחרונים נראה להם לעשות תקנה ולעמוד על דין תורה שלא למנות קרובים ודאי שיש לאל ידם לעשותו כי הרשות נתונה להם כמו שכתוב בלשון ההסכמה וז"ל וכל תקנה וסדר אשר יעשו ויתקנו הכל יהיה עשוי ומתוקן זולת אם ירצו לתת סדר שלא יוכל שום אחד לתת לבתו בנדוניית' אלא סך הנרא' בעיניה' או אם יסכימו לעשו' תקנ' על מיני סחורות וכו'.