דברי ריבות · חלק נ׳ סימן ב׳

ועל דבר העדר ח"ו הסכימו הכתות הנז' לעשות כמנהג ק"ק שלום באופן זה שאם ח"ו יעדר הוא בשנה ראשונה וכו' עד ואם ח"ו תעדר היא בשנה ראשונה אחר החופה בלתי זרע קיימא אז יחזיר הוא ליורשיה מן האב כל מה שהכניסה לו הנ"ל בכלל ופרט והדורונות יחלוקו ואם ח"ו תעדר היא בשנה שניה אחר החופה בלתי זרע אז יחזיר הוא ליורשיה מן האב החצי מכל מה שהכניסה לו הנ"ל וכו' ובשנה השלישית הדין חזר לסיני הבעל יורש את אשתו וכו' ומקבלי' הכתות התנאי' עליהם בחרם חמור ובשבועה חמורה וכו' וראובן נשא אשה בר"ח כסליו שנת השט"ו ומתה האשה כ"ז חשון של שנת השי"ו ושנת השט"ו היתה מעוברת ונשארו מלבושים ותכשיטין ביד ראובן החתן והמעות בעין ביד שמעון קרוב האשה שנתנם לו ראובן בתורת עסקה אחר שקבלם והחזיקם בידו בעת שנשא עם האשה הנזכרת ועתה צריכין אנו לדעת אם אנו מונין השנה י"ג חדש ונמצא שעדיין לא כלתה שנה כי יחסרו עדיין ג' ימים או אם נאמר שאין מונין לשנה אלא י"ב חדש ונמצא שכלתה שנה.