דברי ריבות · חלק ה׳ סימן ב׳

ונראה לעניות דעתי כי אחר שנפסל עדות הקדושין אפשר לומר אחד משנים או שמציאות הקידושין היו אמת אלא דלא מהני מפני שהיה אחד מהעדים רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד ואין דבר שבערוה פחות משני' או אפשר שכיון שפסול לעדות אולי העיד עדות שקר ולא היו דברים מעולם. בנדון דידן נראה לעניות דעתי כי אי אפש' לומ' שהעידו ממש עדות שקר משום דאומדנא דמוכח הוא דיום טוב הנז' היה מחזר אחר קדושין וזה כי ישראל ויהודה יודעים כי זה כמה ימים ושנים שיום טוב הנז' קידש את סיטי הנז' ומציאות הקדושין היו אליבא דכולי עלמא ודאין אלא שלא הועילו מפני שלא קדש כתקנת חכמים כנודע ומפורסם בפי הכל וכיון שכן גילה דעתו שכונתו של יום טוב הנז' לקדשה ואחר אלו הקדושין הראשונים גלוי וידוע לכל העולם שמעולם לא יצא יום טוב הנז' מפתח ביתה של סיטי הנזכרת וכל היום וכל הלילה לא היה זז משם ומדבר ונושא ונותן בביתה ודאי מכל זה ידים מוכיחו' ואיכא חזקה שמציאו' הקדושין הם אמת.