ונראה דדוקא מחיים הוי לרבנן ממון גבוה וכו' כונת התוספות בזה להכריח פירושו דתירוץ וחילוק מחיים לאחר שחיטה נעקר לגמרי ואין כאן תירוץ אחר כי אם מתנו' כהונה וכו' וזה דנראה דוקא מחיים הוי לרבנן ממון גבוה אבל לאחר שחיטה הוי ממון הדיוט וכו' וכיון שכן נמצא דלפירוש דלא חזר בו אלא דתירוץ מחיים אבל לאחר שחיטה עדיין במקומו עומד נמצא לרבנן סברות הפוכות דבענין שלמי' מחמיר לאחר שחיטה יותר מחיים דהכי קאמרי אפילו תימא רבי יוסי הגלילי כי אמר רבי יוסי הגלילי מחיים אבל לאחר שחיטה אפילו רבי יוסי הגלילי מודה וכו' הרי דאתי ככולי עלמא אפילו כרבנן וסברי דמחמרינן לאחר שחיטה יותר מחיים ובבכור בעל מום מוכרחים אנו לומר לרבנן דדוקא מחיים הוי ממון גבוה ולא לאחר שחיטה וזהו דוחק גדול דרבנן סברי סברות הפוכות אבל לפי שיטת התוספו' דחזר בו לגמרי וחילוק דמחיי' לאחר שחיטה ליכא כלל מצו סברי רבנן מאי דסברי דמחיים הוי ממון גבוה אבל לא לאחר שחיטה ואין כאן סברו' הפוכו' כלל זה נראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק מ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.