דברי ריבות · חלק תכ״א סימן ב׳

תשובה דבר ברור הוא שכל זמן שלא נשבעה האלמנה שבועת אלמנה שתקנו חז"ל כל הנכסים בחזקת יורשי הבעל הם עומדים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות אישות פ' י"ו וז"ל מתה האלמנה קודם שתשבע אין יורשיה יורשים מכתובתה כלו' שאין לה כתובה עד שתשבע וטעמא דמילתא משום דקיימא לן הבא ליפרע מנכסי יתומי' לא יפרע אלא בשבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל פרק י"ז הלכו' מלוה ולוה וכיון שכן בנ"ד כיון שמתה לאה קודם שתשבע אין במעשי' ממש להיות כי הנכסים בכל מקום שהם הם בחזקת היתומים הקטנים ואעפ"י שהיא החזיקה בנכסים שבידה לא מהניא דלא הויא תפיסה וכמו שכתב הריב"ש ז"ל בתשובותיו סי' שס"ד וז"ל דבר ברור הוא כי הנכסים שהם בבית הבעל אעפ"י שנשארו הנכסים ביד האלמנה ואוהלים כאשר המה אין זו תפיסה של כלום שכל תופס צריך תפיסה גמורה שיקנה הדבר באחד מדרכי הקניות וכו' באופן שאין במעשה לאה כלום זולת אם מה שגבתה לפרעון כתובתה היה ממטלטלין שהכניסה לנדונייתה שעדיין היו קיימין כמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות אישות פ' י"ו אם כתב לה מטלטלין והם עצמ' קיימי' נוטלת אותן בלא שבועה וגם כתב פ' י"ח הלכות אישות והנכסים עצמם שהם נדונייתה נוטלת אותן בלא שבועה וכן גם כן אם היה כתוב בשטר הכתובה שהאמינה עליו ועל יורשיו גובה כתובתה בלא שבועה וכמו שכתב הרמב"ם פרק י"ו הלכות אישות התנתה עמו שתגבה כתובתה מיורשיו בלא שבועה או שתהיה נאמנת על יורשיו הרי זו נוטלת מהם בלא שבועה.