דברי ריבות · חלק תי״ז סימן ה׳

ומה ששאלת אם יש הפרש בין שליש לנפקד זה נראה לי ברור דהיינו שליש היינו נפקד והטעם שכל המפקיד על אמונתו של נפקד הוא מפקיד הרי שנאמן ראובן אפילו לא יהיה אלא נפקד נאמן בלא שבועה ואף על גב דאיכא מאן דאמר דכשהתובע אומר לפקדון נתתי לך שאין זה נאמן בלא שבועה וכמו שכתוב בסוף התשובה המיימונית הנזכר' כבר בנדון דידן ראובן הנז' קבל עליו חרמות וקללות ושמתות שהאמת היה טוען שכבר נתבטל השטר הראשון באופן שעלה בידינו שהדין עם ראובן. ועל מה שטענו היורשים שהשטר השני הוא מזוייף היא טענה שאין לה שחר אחר שנתקיים חתימת אביהם דהיא היא דהא כמה גדולי עולם בעל המאור והרמ"ה והרשב"א והרא"ה ז"ל סברי דעל חתימת ידו של אדם לא מצי טעין פרעתי דמצי מלוה למימר שטרך בידי מאי בעי כמו שכתב הריב"ש ז"ל סימן תנ"ד ועל מה שטענו היורשים נגד השטר השני שאביהם היה בשנת השכ"ז בויניציאה מלבד הטענה שטען ראובן על זה כמו שכתוב בשאלה יש לומר שאיחרו הזמן לחשוב המשך זמן השותפות משם והלאה ואין בזה שום פסול שהרי אפילו בשטר חוב המאוחרים כשרים כמו שפסקו הפוסקים באופן דבהא סלקינן ונחתינן שהדין עם ראובן הנזכר זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.