תשובה ראיתי השאלה ארוכה מארץ מדה וטענות הכתות הנז' וגמרתי אמרתי שהדין עם ראובן וטעמא דמילתא כי אחר שכל השותפים הנזכרים האמינוהו לראובן וכל אשר להם נתנו בידו כמו שבא בשאלה אם כן הוא נאמן על כל אשר יאמר על השטר הראשון שכבר נתבטל אפילו היה שלם אחר שנראה בבית דין וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות מלוה ולוה פרק י"ו שטר שהיה ביד שליש והוציא מתחת ידו בבית דין ואמר פרוע הוא נאמן אף על פי שהשטר מקויים שאלו רצה היה שורפו או קורעו וכן כתב חו"מ סימן נ"ה וז"ל ואפילו נראה כבר בבית דין שהוציא השטר מתחת ידו סתם ושתק עד שנתקיים ואמר פרוע הוא אפילו הכי נאמן ואפילו ששליש זה יהיה קרוב כמו שכתב הטור סי' נ"ז וכן כתב בספר התרומות ויהיב טעמא דהא הימניה ותנן נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך אינו יכול לחזור בו וכיון שכן בנדון דידן אפילו אם היה לוי קיים היה ראובן נאמן בטענתו אחר שהאמינו לומר שכבר נתבטל השטר הא' אפילו היה השטר קים כל שכן עתה שיצא קרוע מתחת ידו דפשיטא ופשיטא דאין בו ממש ולא אלימי הני יתמי מגברא דאתא מחמתיה.
דברי ריבות · חלק תי״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.