דברי ריבות · חלק תי״ג סימן א׳

תשובה ראיתי השאלה מההפרש שיש בין ה"ר נתן צורי וה"ר אהרן מסעור והכתב אשר כתב ה"ר אהרן וחתם בחתימת ידו וכדי שלא להשיב פני השואל ריקם אשיב דרך קצרה מה שנראה לע"ד וזה דנראה בעיני שעם היות שמתוך דברי השאלה נראה שמעולם לא באו ליד אהרן הנז' הת' גרוגי"ש לא כלם ולא מקצתם אלא לעולם עמדו ביד ר' נתן צורי באופן שמעולם לא נשתתפו במעות וכמו שכתב הרמב"ם פרק ד' הלכות שלוחין יביא זה מעותיו וזה מעותיו ויטילו אותן לכיס אחד ויגביהו את הכיס שניהם ובזה האופן קנה כל א' ממון חבירו ונעשו שותפים אבל בנדון הזה ר' נתן לקח המעות מהתוגר ובאו לידו ומעולם לא יצאו מרשותו אם כן במה נשתתפו באופן שהיה נראה לומר שאין לאהרן שום חלק בהפסד המעות מכל מקום אף על פי ששותפות אין כאן שליחות יש כאן שרבי אהרן עשאו שליח לר' נתן ליקח אותן הסחורות כמו שנראה מתוך הכתב של ה"ר אהרן שכן כתב אי יו פור לי שאליר פיחנס"ה מידייו איל טירסייו דילה מונידה פורמי קואינטו מי קידו אין מאנו שוייא פארה קי לה אישמירשא סיטאנטו לוש דוש טורשיוש שויוש קומו מי טירסיו וכו' וכן כל מה שמפרט בכתב ואומר שאחריות השליש הוא עליו וכן שליש הריוח שכל זה מורה שעשאו שליח ונתרצה לעשותו שליח להלביש המעות וכן ה"ר נתן נתרצה להיות שליח והלכה פסוקה הוא שאין עושה שליח צריך קנין ולא עדים אלא באמירה כמו שכתב הרמב"ם הלכות שלוחין פרק ראשון וכיון שכן מוטל על רבי אהרן שליש ההפסד כמו שהיה לוקח שליש הריוח אם היה שם ריוח.