ואף על פי שכבר נתמנה האפוטרופוס על חלקם כיון שהגדילו יכולי' להוציאו מידו וכן האריך בזה הריב"ש בתשובותיו סי' תס"ח ותס"ט על ראובן היתום שסמך אצל אלעזר ובאו נכסיו ליד אלעזר ונתעסק בהם ודינו כאפטרופו' דיתומים שסמכו אצל בעל הבית דינו כאפטרופוס ופסק שם שכיון שראובן היתום הגדיל והביא שתי שערות מוציאים הנכסים מיד אלעזר ומוסרים אותם ליתום אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן וכו' כמו שיראה המעיין שם באופן שבנדון דידן אם אלו היתומים שהגדילו רוצים חלקם להתלמד ודאי שיכולין להוציאו מיד האפטרופוס אבל אם אינם רוצים אלא להחליף האפטרופוס ולהניח חלקם ביד אחר אין הדין עמהם כיון שנתמנה האפטרופוס על יד הקהל אין ראוי להעבירו אלא מטעם מספיק וכמו שכתב הרמב"ם הלכות נחלות פרק עשירי בית דין שהעמידו אפטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות וכו' מסלקין אותו אבל בלא טעם מספיק לא וגם כתב הרשב"א הביאו בית יוסף סימן ר"ץ וז"ל אין האם וקרוביה ולא קרובים מצד האב יכולים לעכב ביד בית דין מלמנות אפטרופוס הנראה להם וכיון שכן בנדון דידן כיון שנתמנה האפטרופו' על יד בית דין הקהל אין יכולין היתומים להחליפו ולסלקו אם לא מטעם מספיק שיראה בעיני בית דין זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק תי״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.