דברי ריבות · חלק ת״ד סימן ב׳

תשובה על כתב יד האדם שמודה שחייב איכא פלוגתא דרבוותא אם נאמן לומר פרעתי שקצת מן הגאונים והרי"ף והרמב"ן והרמב"ם סברי דנאמן לומר פרעתי ובעל המאור והרמ"ה והרשב"א סברי דלא מהימן משום דמצי למימר שטרך בידי מאי בעי וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ההכרעה הוא המנהג דמנהג מבטל הלכה בנדון כי האי וכיון שעל הסתם מנהג הסוחרי' הוא שכל עוד ששטר החליפין בידו אינו נאמן לומר פרעתי אף על פי שלא התנו עליו בני העיר אזלינן בתר מנהגא וכמו שכתב הריב"ש סי' שמ"ה שסתם מנהג מבטל הלכה בהלכה רופפת וכתב רי"ף פרק השוכר את הפועלי' על הא דתנן הכל כמנהג המדינה בשם הירושלמי א"ר אושעיא א"ר אלעזר בכל מקום המוציא מחבירו ע"ה חוץ מזו זאת אומר' מנהג מבטל הלכה וכתוב שם בהגהות הרא"ש כתוב הר' ברוך ברינספוריק בשם רבי חננאל ושערים דרב האי גאון לשנות המנהג אפילו במיגו אינו נאמן ואפילו תפס לא מהני לשנות המנהג אם טוען שעשה מעשה בשנוי המנהג באופן שעלה בידינו מכל זה שהכל תלוי במנהג ולכן כמו שאין שמעון נאמן לומר פרעתי אף על גב דאיכא מאן דסבר הכי מפני המנהג גם כן יהיה נאמן במה שטוען כתבתי ללות ולא לויתי אם יתברר שהוא מנהג סוחרים לכתוב קבלתי קודם שיקבלהו על סמך שיקבלם לבסוף כי בעניינים כאילו המנהג מבטל ההלכה ואזלינן בתר מנהגא. זהו מה שנראה לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.