וטעמא דמילתא דגרסינן בהגוזל בתרא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו אמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו משום דאמר ליה משטה אני בך אבל אם אמר טול דינר בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם וקאמר בגמרא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רמי בר חמא בצייד השולה דגים מן הים דאמר ליה אפסדתני כיורי בזוזא וכן פסק הרמב"ם פרק י"ב הלכות גזילה שכתב ואם היה צייד ואמר לו בטל מצודתך והעברני נותן לו כל שהתנה עמו וכן כל כיוצא בזה ובנדון דידן ראובן זה ביטל סרסירותו מלעשותו עם אחר בשביל מה שנדר לו שמעון ואולי היה נותנין לו במקום אחר יותר ממה שנדר לו שמעון באופן שיכול לומר ראובן אפסדתני ולכן חייב שמעון לתת לראובן כל הסך שנדר לו וכל שכן שאינו יכול שמעון לתבוע ממנו שום דבר ממה שכבר נתן לראובן.
דברי ריבות · חלק שצ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.