ראיתי הפסק שפסק הרב הנזכר החתום מעבר לדף ועלה מדבריו שהדין עם ה"ר יוסף הנז' לפרוע לזמן שירצה וכמו שרמז מה שכתב הרא"ש ז"ל כלל ס"ט ודאי שאין בזה שום ספק שאין לחייבו לה"ר יוסף הנז' מן הדין וכמו שכתב הרא"ש שם וז"ל נראה לי אם תנאי זה מפורש בשטר שאינו יכול לכופו לפרוע אלא לכשירצה לוי לפרוע מדעתו אין לוי משועבד יותר לראובן ממה שהיה לשמעון אחיו גם בנדון דידן כיון שמפורש בשטר שנתן החכם ונעלה דון יאודה הנז' הבחירה לנבון ונעלה ה"ר יוסף הנזכר שיפרענו מתי שירצה וכו' ודאי שמן הדין הרשות נתונה לכה"ר יוסף הנז' לפרוע כשירצה וכתב עוד אבל מכח חיוב השבועה העשויה באופן הנ"ל חייב כה"ר יוסף לקיים השבועה וכו' וכתב עוד ועל כן אני אומר שעם היות שאם לא היתה השבועה הנזכרת היה הדין עם כה"ר יוסף הנזכר ומכח השבועה הוא חייב לקימה וכו' עכ"ל.
דברי ריבות · חלק שצ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.