דברי ריבות · חלק שצ״א סימן ג׳

הרי לך דאף על גב דכי אנסוהו ולא אוקמיה לאנס על הנכסים מעיקרא אלא שהוא עצמו נשא ונתן ביד דאמרינן דחייב מכל מקו' היכא דאוקמיה לאנס על הנכסי' מעיקרא אף על גב דאחר כך נשא ונתן ביד פטור והטעם דמשעה שהראה לאנס הנכסים הוה ליה כאלו נשרפו ומשום הא לא מתחייב דהוי גרמא בעלמא ומה שנושא ונותן אחר כך בידים מדידהו יהיב להו וכמו שכתב רש"י ז"ל ואההיא שעתא פטור כי אמטיטו דידהו אמטו כלו' הממון כבר הוא מהאנס כיון שיש לאל ידו ליקח אותו וכן פסק רב אלפס בהלכות וכן פסק הרמ"בם הלכות חובל ומזיק פ' שמיני וזה לשונו במה דברים אמורים שאם אנסו להביא והביא חייב כשלא הגיע הממון לרשות האנס אבל האנס שאנס את ישראל עד שהראהו ועמד האנס על הממון ונעשה ברשותו ואנס את ישראל עד שמוליכו לו למקום אחר ואפילו הוליכו זה המוסר שהראהו הרי זה פטור מלשלם שכיון שעמד האנס בצד האוצר כבר אבד כל מה שיש לו וכאלו נשרף וכן פסק הרא"ש בפסקיו.