דברי ריבות · חלק שפ״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

פרק אלו כתובות ל"ה תוספות מתני' כמאן מוקים לה תימא תקשי ליה לרב פפא גופיה דאיהו סבר לעיל כרבה דאמר היתה פרה גנובה לו וכו' קשה דרש"י איך יתרץ קושיא זו דבשלמא תוספות תירץ דמצי סבר רב פפא כעולא אבל רש"י דפירש דאי פליג אר' רבי יוחנן כל שכן אעולא קשה וי"ל עם מה שפירשתי לעיל בסימן שלפני זה דלרב פפא לא קשה מידי משום דמוקי מתני' כר' מאיר והטעם שכתבו פטור מקנס הוא מפני שבכלל החמשים של קנס איכא בושת ופגם שהוא ממון וכיון שפטור מבושת ופגם שהוא ממון משום דמתחייב בנפשו גם כן פטור מהשאר אף על גב דהוא קנסא משום דחמשי' אמר רחמנא ולא שלשים או ארבעים ורב פפא מצי סבר הכי אבל לאביי דאמר לעיל אמר קרא תחת אשר עינה האי תחת אשר עינה מכלל דאיכא בושת ופגם לא מצי לאוקומי מתני' כר"מ דא"כ קשי' בתו אבל לר"פ לק"מ זהו מה שנר' לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה. נשמט מכאן שאלה שפ"ז תמצא אחר שאלה תי"ז.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.