דברי ריבות · חלק שע״ח סימן ו׳

ולהיות שנשאלתי לגלות דעתי על זה אמוה דעי אף אני מה שנרא' לעניות דעתי וזה שכתב הרי"ף ביבמות פרק בית שמאי וז"ל ושמעינן מינה דקטנה שלא מיאנה והגדילה אף על פי שלא נבעלה לאחר שגדלה אינה יוצאה במיאון אלא צריכה גט מדרבנן וכיון דמדרבנן הוא דצריכה גט תפשי בה קידושי שני וצריכה ממנו גט ומסתברא לן שאם רצה השני לכונסה מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא כי ההיא דגרסינן וכו' הרי לך דאף על גב שלא נבעלה ותמאן אחר שגדלה אינה יוצאה במיאון אף על גב דמיאנה ולא אמרינן מגרש שני וישא ראשון והשתא נידון ונאמר ומה התם דידעינן בודאי שקדושין ראשונים היו בעודה קטנה ודאית והקידושין השניים היו ודאי קידושי תורה שהיו אחר שגדלה אפילו הכי אמרינן שלא יגרש שני וישא ראשון בנדון דידן שיש ספק שמא הקדושין הראשונים היו דאורייתא שהרי כת א' מעידה שהיתה גדולה לא כל שכן דאמרינן מחזיר גרושתו מן האירוסין לכן נראה לעניות דעתי שהנערה הנזכרת כשם שאסורה לשני אסורה גם כן לראשון זהו מה שנראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.