דברי ריבות · חלק שע״ו סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה הקהלה הקדושה ק"ק עץ חיים יע"א העריכו את הגביר ונעלה כה"ר יוסף קאזיש י"א ושמו אותו בסך ידוע וכשומעו ה"ר יוסף הנזכר את אשר נעשה ונערך עליו סבר וקבל בחושבו בקרבו כי השיגה ידו כדי אותו הסך שנערך עליו בסומכו על נכסים ידועים שהיו לו בארץ מרחקים ובתוך ימים אחדים נשא כה"ר יוסף הנזכר את רגליו ושטף ועבר לפקח על נכסיו באשר הם שם ומצא כי כל נכסיו אשר היו לו מלפנים אשר עליהם נסמך בשעת העריכה כולם עלו בתהו ונאבדו בענין רע ימים רבים טרם שנעשתה עריכת הקהל באופן שלא נשאר לו לרבי יוסף הנזכר ממון כלל אבל אדרבה נשארו עליו חובות מרובות ורבי יוסף הנזכר כאשר ראה עצמו עמוס התלאות והחובות הלך נע ונד בארץ לפרוע חובות. ובין כך וכך היו באים פרנסי הקהל וגובים מאשתו של רבי יוסף הנזכר דמי הערך שנערך עליו ואף כי אשתו היתה צווחת ככרוכיא לאמר להם כי אין לבעלה קרן כדי לפרוע ממנו ערך כלל אין גם אחד מהם שת לבו לדבריה והיום הזה בבוא רבי יוסף הנזכר תובע לפרנסי הק"ק לדין וטוען עליהם שיפרעו לו כל כמה שגבו מאשתו שלא כדת אחרי שמודעת זאת בכל הארץ שנאבדו כל נכסיו טרם שנעשתה העריכה ואף גם הוא נשאר עמוס החובות ילמדנו רבינו אם הדין עם רבי יוסף הנזכר או אם הדין עם הק"ק הנזכר ושכרו מן השמים כפול ומכופל. תשובה נראה לעניות דעתי שהדין עם רבי יוסף הנזכר וטעמא דמילתא דגרסינן בפרק קמא דגיטין אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה ומסיק בגמרא דברים הללו לא נתנו לחזרה וכן פסק הרמב"ם ז"ל פרק שני הלכות מכירה וזה לשונו היו עומדים שלשתן ואמר לו מנה שיש לי בידך תנהו לזה קנה לוי ואין אחד משלשתן יכול לחזור בו וכן פסק ח"ה סי' קכ"ו ועם היות שהוא דבר קיים שאין שום אחד מהם יכול לחזור בו מכל מקום אם היה שם איזה טעות יכולין לחזור כדאמרי' בירושלמי הביאו ההלכות פ' המקבל וזה לשונו ראובן היה חייב לשמעון מנה סמכיה אצל לוי איפרסן לוי פי' העני לית ראובן חייב הדא דתימא כשלא עשו ערמה אבל עשו ערמה חייב כלומר שהי' עני לוי בשעה שהמחהו אצלו חייב ראובן לשלם לשמעון לפי שהטעהו וכן כתב הרמב"ם ז"ל הלכות מלוה ולוה פרק י"ו ראובן שהיה חייב לשמעון מנה ואמ' שמעון לראובן מנה שיש לי בידך תנהו ללוי והיו שלשתן עומדין וקבל לוי ונמצא ראובן עני ואין לו ממה שיגבה ממנו הרי לוי חוזר בחוב על שמעון שזהו הטעהו וכן פסק הטור ח"ה סימן קכ"ו שכתב ואם היה עני באותה שעה ולא ידע לוי היה מקח טעות וחוזר.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.