ואחר אשר הוכחנו דחלה השבועה השניה הנה האיש הזה עומד בין המצרי' שמכח השבועה הראשונה חייב לישא את בת שמעון ואם ישאנ' עובר על השבועה השניה וחייב לנהוג נזירות שקבל עליו וכיון שכן מה יהיה משפט האיש הזה ומעשהו נראה לע"ד דאפי' למ"ד דבשבועה שקבל טובת הנאה אפי' בדיעבד אם התירוה לא מהני בנדון כי האי מודה דמתירין לשבועה הראשונה לכתחלה וטעמא דמילתא דכיון דחלה השבועה והנזירות אם יקיים האיש הזה השבועה הראשונ' וישא את בת שמעון נמצא עומד במכשול עון כל ימיו כי אי אפשר שלא יכשלו כמה פעמים בעיניני ודיני הנזירות וזה הדבר חשיב דבר מצוה שאפי' היתה השבועה לדעת רבים מפורשים היינו מתירים אותה לכתחלה כיון דאיכא מצוה בדבר שאם לא יתירוהו יבא ודאי לידי מכשול עון כל שכן שלא היתה השבועה ראשונה לדעת רבים כמו שנראה מתוך דברי השאלה.
דברי ריבות · חלק שע״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.