תשובה אף על גב שהשליש אינו יודע אם הכניסה האשה לבעלה תשלום הנדונייא מכל מקום טענת אפטרופוסי היתומים שטועני' כתובה ביד השליש מאי בעי היא טענה אלימתא והדין עמהם וראיה לזה שכתב בעל התרומות וגם הרי"ף הביאו ח"ה סימן נ"ה חלק ט' שליש שהושלש שטר בידו לזמן ידוע שיפרענו ביום פלוני ועבר הזמן וטען הלוה שפרעו בזמנו או שמת הלוה הרי הוא בחזקת שאינו פרוע ומחזירו למלוה שאלו פרעו היה מודיע לשליש בפני המלוה והיה תובע ממנו שטרו ולא היה מניח שטרו בידו אף בנדון דידן אלו הכניסה האשה לבעלה תשלום הנדונייא היתה מודעת הדבר לשליש ולא היתה מנחת הכתובה ביד השליש ואע"ג ששם ממקום שבאתה אמרינן שאפשר שפרעו וארעו אונס או שכח להודיעו לשליש י"ל דלא אמרינן הכי אלא לחייבו שבועה למלוה משום דכל הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אבל לעולם השטר כיון שעומד ביד השליש הוא בחזקת שאינו פרוע והשתא נידון ונאמ' ומה התם אמרי' שהשטר עומד בחזקת שאינו פרוע להוציא ממון מיד היתומי' בנדון דידן שהוא לאוקומי ממונא בחזקת היתומים לא כל שכן דאמרינן ששטר כתובה זו הוא בחזקת שאינו פרוע ר"ל שלא הכניסה האשה שארית הנדונייא לבעלה כיון שהשטר ביד שליש ואוקמינן ממונא בחזקת היתומים זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק ש״ס סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.