דברי ריבות · חלק שנ״ט סימן ג׳

הרי לך ראיה ברורה לנדון דידן דפאדוינייא הנז' היא קטנה גמורה שהרי אין לה אפילו י"א שנים גמורות וכמו שאמר הרמב"ם הלכות אישות פרק שני וז"ל כל השנים האמורות בבן ובבת ובערכין ובכל מקום אינם לא שני הלבנה ולא שני החמה אלא שנים של סדר העיבור שהם פשוטות ומעוברות על פי בית דין כמו שהם קובעי' אותן כמו שביארנו בהלכות קדוש החדש ובאותן השנים מונין לכל דברי הדת ואין סומכים על הנשים במנין השני' ולא על הקרובים אלא על פי שנים אנשים כשרים להעיד וכיון שהעידו שנים אנשי' אנשי אמת שהיא בת י"א שנה בלבד נמצא שאין קדושיה קדושין גמורים כי אם להצריכה מיאון בלבד וכמו שאמר הרמב"ם הלכות אישות פרק ד' וז"ל אבל גדול שמקדש את הקטנה היתומה וכו' אם היתה מבת עשר שנים ולמעלה אף על פי שהיא סכלה ביותר הואיל ונתקדשה לדעתה הרי זו מקודשת למיאון וכתב עוד שם כיצד מקודשת למיאון שאם נתקדשתה ולא רצתה לישב עם בעלה צריכה למאן בפני שנים ולומר איני רוצה בו ויוצאה בלא גט ומיאון זה מהני בין בפניו בין שלא בפניו כדתנן במסכת יבמות פרק ב"ש ב"ש אומרים אין ממאנין אלא בפניו ובית הלל אומרים בין בפניו בין שלא בפניו וכן פסקו כל הפוסקים וכיון שכן בנדון דידן כיון שפאדואינייא הנזכרת מיאנה בפני ג' או ד' אנשים ודאי שאין כאן שום חשש קדושין זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.