תוספות כתובות ג' איספרווא דידיה בשלישי קאתו אין לתמוה משום סעודה עקרינן תקנתא דרבנן ב' ימים וכו' כונת התוספו' בזה לתרץ קושיא אחת הנמשכת לפירושו וזה דבשלמא לרש"י שפי' דנהגו משמע רובם נהגו ומותר משמע לאיש יחידי ניחא דבשביל הסכנה נהגו רוב העולם לכנוס בשלישי אבל בשביל אונס הסעודה דלא חשיבא כולי האי דוקא מותר לאיש יחידי אבל לפירוש התוספות שכתבו נהגו ואין מורין כן ומותר הוא לכתחלה קשה וכי בשביל סכנה ובמקום סכנה אין מורין כן ובשביל אונס סעודה מותר ומורין כן לכתחלה לכן כתבו התוספות אין זו קושיא לפירושו שהרי אפי' לפירוש רש"י איכא קושיא דמשום סעוד' עקרינן תקנתא דרבנן ב' ימים ומשום סכנה לא עקרינן אלא יום אחד ומאי אית לך למימר דבעילת טפסר שניחא ואי עקריה ב' ימים אתא להשתכח אבל אונס שר צבא אינו אלא אקראי בעלמא לדידי נמי כיון דבעילת טפסר שכיח משום דלא אתי להשתכח אין מורין כן אלא נהגו אבל אונס שר צבא דאינו אלא מקרה מורין לכתחלה פעם ביובל זהו מה שנראה לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.
דברי ריבות · חלק שנ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.