דברי ריבות · חלק שמ״ו סימן ז׳

אבל היא לא היתה אפטרופא כלל לא מצד בית דין ולא מצד אבי היתום ואם יראה בעיני הב"ד של הק"ק של היתומים התובעים לפי הנושא ואומדן הדעת שהגידה האמת הרי טוב אבל אם יהיה איזה חשד בענין ראוי להפך בזכות היתומים ולאיימה ולהפחידה בכל מיני איומין והפחדות כדי שתודה ותתפשר עם היתומים כמו שכתב הריב"ש בתשובותיו סימן ק"ח בענין כזה כמו שיראה מהעיין שם כי התשובה ארוכה וגם להחרים בבית הכנסת שכל מי שיודע איזה עדות לזכות היתומים שיבא ויגיד שכן ראוי לעשות במקום דאיכא חשד מרמה וערמה לברר וללבן הענין להוציא הדין לאמיתו וכמו שכתב מהרי"ק ז"ל סימן כ"ח כתב ומדברי כלם נלמוד שאדם רשאי להחרים בבית הכנסת על כל מי שיודע לו עדות שיבא ויעיד ואחר שיתברר כמה הוא החלק הטוב שיש לו נראה לעניות דעתי שמיום שמת ה"ר אברהם טובי הנז' והלאה אם לא היה החלק ההוא הנז' מובדל ומופרש משאר נכסי עזבון ה"ר אברהם טובי אלא שהיה מעורב עם נכסיו ונשאו ונתנו דונה פאלומה הנזכרת ובנה ר' יהודה יצ"ו והבחור הנפטר נ"ע יחד נראה לע"ד שיש לאותו החלק תורת שותפו' וכל מה שהרויחו יחלקו הריוח חלק בחלק כל א' לפי מעותיו וטעמא דמילתא דבשלמא כשהיה החלק ההוא ביד רבי אברהם טובי אף על פי שגדל הבחור שנפטר בעודו בחיי' ה"ר אברהם טובי כיון שנתמנה לאפטרופוס מפי אבי הבחור הנז' ונכנסו הנכסים בידו בתורת אפטרופא לעולם נשארו הנכסים בתורת אפוטרופסות כמו שכתבתי לעיל אבל אחר שפטר ר' אברהם טובי כבר נסתלק אפטרפסותו ואין לומר דחשיבא דונה פאלומה הנזכר לאפטרופא מהא דתנן יתומים שסמכו אצל בעל הבית מעצמם יש לו דין אפטרופא ואפילו אצל אשה כמו שפסק ח"מ מסימן ר"צ שזה לא נאמר אלא ביתומים קטנים שצריכים אפטרופוס אבל בנידון דידן בחור שנפטר הנזכר בשעת פטירת רבי אברהם טובי כבר היה גדול ולא היה צריך סמיכה מדונה פאלומה והנה אדרבה הם היו צריכים לו והוא היה נושא ונותן ויוצא ובא בכל העניני' וכיון שכן חשיב שותף בריוח שהרויחו הנכסים לאחר פטירת הר' אברהם טובי וזכה בחלק הריוח כפי מעותיו על דעת היותר מקל דקאמר שיקח לפי המעות ולא לחצאין בכל הנכסים.