וגדולה מזאת מצינו שאין לאשה וב"ח כח לגבות וזה דאמרינן בגמרא פרק המקבל האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון וכתב במרדכי שם דחשיב פלגא מלוה לכמה מילי הן לאחריות אונסיה הן לענין מקדש במלוה דאינה מקודשת הן לענין מכר אם מכר לו קרקע במלוה שהוא חייב לו לא קנה להתחייב באונסין הן לענין שמיטה דמשמטת חלק המלוה וכו' הרי דחשיב מלוה לכל דבר מחצית הנכסים ואפילו הכי פסק רב אלפס דלא גבי ב"ח וכתובת אשה מאותם המטלטלין של אותו העסק וזה שכתב שם בפרק המקבל על הא דקאמר בגמרא רבא אמר להכי קרו ליה עסק' דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו כחוב הילכך אי איכא סהדי דהני מטלטלי מחמת ההוא עסקא נינהו שקיל ליהו מלוה בלא שבועה ואפילו מיתמי ואי איכא עליה דמיתנא כתובה או ב"ח וליכא נכסי למיתנא לית ליהו מהני מטלטלי דעיסקא ולא מידי אלא שקיל ליהו מרייהו לחודיה דלדיליה נינהו דלא קני ליה מיתנא אלא לאיעסוקי בהו וכו' וכן פסק הרמב"ם ז"ל הלכות שלוחין שותפין פרק ז' וכן פסק הרא"ש שם בפסקיו.
דברי ריבות · חלק של״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.