דברי ריבות · חלק של״ח סימן ב׳

תשובה נראה לעניות דעתי שאם יתברר שהסחורה שתפס לוי היא מהסחור' שמסר ראובן לשמעון או אם יודה לוי על כך ודאי דלא מהניא ליה תפיסתיה וחייב לוי להחזיר הסחורה לראובן וטעמא דמילתא דהלכת' פסיקתא היא שהפקדון אינו משועבד לבעל חוב ולא גבי מיניה אף על גב דתפסו דגרסינן פרק איזהו נשך אמר ליה רבה לרב יוסף הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו וכו' עד אמר ליה בדקינן גברא דאית ליה דהבא פרכ' ונקטינן דהבא מיניה ויהבינן להו קרוב לשכר ורחוק להפסד אבל דבר מסויים לא דילמא פקדון נינהו ואתי מריה יהיב סימנין ושקיל ליה הרי לך שהפקדון אינו משועבד לבעל חוב ואף על גב דתפסו חייב להחזירו לבעליו וכן פסק הר"ם ז"ל הביאו המרדכי פרק איזהו נשך וז"ל וששאלתם על ראובן שהפקיד פקדון ביד שמעון ובא לוי ותפס הפקדון מיד שמעון בעבור החוב שנתחייב לו שמעון וראובן אומר לו מה לך אצל ממוני ושמעון מודה שהממון של ראובן דבר פשוט הוא שלוי חייב להחזיר הממון לראובן וכן פירש רי"בא וכן נראה מתוך דברי הרמב"ם ז"ל הלכות מלוה ולוה פרק ראשון שכתב אין מרחמין בדין אלא גובין למלוה חובו עד פרוטה אחרונה מכל מטלטלין שימצאו לו וכו' טען הלוה שמטלטלין אלו שבידי אינן שלי אלא פקדון הם בידי וכו' אין שומעין לו או יביא ראיה או יגבה מהם בעל חובו.