דברי ריבות · חלק של״ג סימן ג׳

אף בנדון דידן כיון שלוי לא נתחייב לשמעון אלא מחמת הנדונייא נמצא שמוציא שמעון שטר מוקדם על לוי שחייב לו סך כך ולוי מוציא שטר הכתובה על שמעון שחייב כך מחמת הנדונייא וזמן חיוב לוי לשמעון הגיע קודם שנתחייב שמעון בשטר הכתובה שהרי זמן פרעון שטר שמעון היה בר"ח אב וזמן חיוב שמעון בכתובה היה בשבת נחמו וכיון שכן יכול לומר לוי אם אמת שאני הייתי חייב לך איך נתחייבת בשטר הכתובה היה לך לתבוע את חובך ממני ועוד נוסף על זה שהודיתה בפיך שקבלת כל סך הנדונייא והודאת בעל הדין כמאה עדים דמו ומה גם עתה בנדון דידן דיהבי זוזי והדר כתבי לשטר הכתובה דבכי האי גונא ליכא מאן דפליג דיכול לומר אלו הייתי חייב לך וכו' כמו שהביאו הטור ח"ה סי' פ"ה אלא אפי' אם נדון נדון דידן כאתרא דכתבי שטרא והדר יהבי זוזי דאיכא מאן דאמר שיכול לומר המלוה הוצרכתי למעות ולא יכולתי להפרע ממך אף בנדון דידן יאמר שמעון הוצרכתי לישא אשה ולא יכולתי להמתין להפרע ממך ובטחתי על סמך השטר שהיה לי עליך לוי מכל מקום לפחות היה לתובעו בדין וכמו שכתב הר"מה הביאו הטור סי' הנז' וז"ל וכתב הר"מה לא שנא באתרא דיהבי זוזי והדר כתבי שטרא לא שנא באתרא דכתבי שטרא והדר יהבי זוזי יכול לומר לו היה לך ליפרע מחובך ופירש שם מהרי"ק ענינו לומר היה לך לתבעני בדין וכיון שכן בנדון דידן כיון ששמעון לא הזמינו לדין ללוי קודם כניסתו לחופה יוכל לומר לוי אילו הייתי חייב לך וכו' דלאוקומי ממונא בחזקת מריה יכול לומר קים לי כהרמ"ה אף על גב דאיכא מאן דפליג עליה. זהו מה שנראה לעניות דעתי יאמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.