שאלה ראובן שדך את בתו לאה עם שמעון ונעשה שטר שדוכין ביניהם אשר בו קבעו זמן הנשואין לשבת נחמו הבא ראשון ובעד מעות הנדוניא נתחייב לוי לפרוע לשמעון שלשה אלפים לבנים לראש חודש אב הבא ראשון בשטר כתוב בלשון זה להיות כי ראובן שדך את בתו עם שמעון וקבעו זמן הנישואין לשבת נחמו הב"ר עתה בפנינו חתומי מטה נתחייב לוי בחיוב גמור לתת לשמעון ראש חודש אב שלשה אלפים לבנים והנה כשהגיע זמן הנשואין נשא שמעון את בת ראובן ולא אמר ללוי כלל מענין המעות רק ראובן נתן לו לשמעון מה שנתן כפי מה שנתפשרו ויהי כי ארכו הימים כמו שלשה או ארבעים שנים אחרי נשואי שמעון נפלו דברי ריבות וקטטות בין שמעון ולוי באופן שנתעורר שמעון ותובע מלוי אלף לבנים מהשטר הנ"ל וטוען לא נתפרעתי מזה השטר רק ב' אלפים לבנים ואני נאמן כי יש בשטר נאמנות ולוי טוען לא נתחייבתי לך כי אם מדין ערב שכן משמע מלשון השטר שכתוב בו להיות כי ראובן שדך וכו'. הנה בשטר הכתובה הודיתה איך קבלת כל השלשה אלפים אשר אני נתחייבתי ושמעון טוען מה שהודתי בשטר הכתובה היא לפי שהיה עדיין שטר החיוב קיים בידי ילמדנו רבנו הדין עם מי.
דברי ריבות · חלק של״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
