שאלה ראובן הדר בטבריא הלך בצפורי ועמד שם בצפורי קצת ימים ובתוך אלו הימים שעמד בצפורי עשה שטר אחד והחתים שני עדים איך קדש לדינה בת יעקב העומדת בצפורי ולא נודע מזה דבר לא לדינה ולא לקרוביה ויהי היום קם ראובן ללכת למקומו לטבריא והלך לו וביום השני מנסיעתו מצפורי בא שמעון ואמר לקרובי דינה לדעת איך ראובן עשה שטר אחד מזוייף והחתים שני עדים מזויפים איך קדש לדינה וגם לי היה נותן מאתים לבנים שאחתום ידי באותו השטר ואני לא רציתי לכן תדעו מה תעשו עוד תדעו שראובן הנז' בכח ממון מצא עדים שקרים תוגרמי' וכתב לה קייבין בערכאותיהם וכשמוע קרובי דינה הדברים הללו נבהלו מאוד כי ראובן הנזכר הוא נבל ורע מעללים ומצא עדים מזוייפים ואולי עשה כל הנזכר לעיל וכדי להבחין האמת הלכו קרובי דינה לפני שופט העיר לראות אם כתב קייבין כדברי שמעון ונמצא שכן היה האמת שהלך עם עדים תוגרמים וכתב לה קייבין וכשראו קרובי דינה כך תמהו וקמו והלכו בטבריא למקום שהיה ראובן שם ומצאו קול בעיר שראובן קדש את דינה והוא כי ראובן בהגיעו בטבריא הלך וקבץ שלשה אנשים ריקים ופוחזים והלך העד האחד בפניהם והעיד שהוא הוא חתימת ידו לפי שהעד האחר הלך בטבריא עם ראובן ועל חתימת העד הב' העידו ב' אנשים רשעים סרים למשמעתו ואנשי עצתו שהיא היא חתומת העד השני וקיימו הבית דין אותו השטר אחר זה כשמוע קרובי דינה הדברים הללו חזרו והלכו לציפורי והטילו חרם שכל מי שיודע עדות בין בין בית לחובה שיבא ויעיד ואחר זה בא העד השני הכתוב בשטר וקבל עליו חרם בס"ת בחיק שהן אמת שחתם באותו השטר אך שקר חתם ולא הד"מ ומרוב הממון שנתנו לו פתוהו וחתם ידו גם באו עדים אחרים והעידו בפני העד השני איך גם הם נקראו לחתום בשטר ההוא ולא רצו ובפניהם ראו הב' עדים שלקחו מעות וחתמו על שקר. ועוד עדויות אחרות שמעידים על פסלות העד הא' בפסול דאורייתא כאשר יבאו לפנים עתה יורנו כל מורה צדק מה משפט קידושין הללו אם יש בהם ממש חדא דדינא מכחשת ואומרת שלהד"ם עוד שמה שהעיד העד הא' היה שלא בפניה. ועוד שהעד הב' חזר בו ואומר שלשקר חתם. ועוד שיש כמה עדויות נגד העד האחד בפסול דאורייתא. במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתמין לתתא כד אתו לקדמנא הנעלה ה"ר פלוני וה"ר פלוני יצ"ו והעידו בתורת עדות איך בהיותם ביריד בוגוינייני ביום אחד ראו למשה ראזון שקנה בשר צלי ותבשיל של בשר מבשר של תוגרמים והוליכם בבית תוגר אחד וישב שם ואכל מאותו הבשר והתבשיל של תוגרמים לפי שפלוני ופלוני ופלוני הנזכרים בראותם למשה רזון הנזכר שקנה הבשר והתבשיל הנזכר תמהו מאוד והלכו אחריו וראוהו שנכנס בבית תוגר א' וישב שם ואכל מאותו הבשר והתבשיל שקנה מהתוגרמים ואמר לו למה היה עושה העבירה הגדולה הזאת לאכול בשר נבילה במקום שהיה נמצא בשר ותבשיל של יהודים והוא השיב להם שילכו לדרכם ולא יקפידו הם ממעשיו כל זה העידו פלוני ופלוני הנזכר עוד באו לפנינו הישיש הר' פלוני והר' פלוני והעידו בתורת עדות איך בערב חג הסוכות שעבר משנתינו זאת ראו למשה רזון הנזכר שקנה בשר נבלה מהתוגרמים והלכו אחריו וראוהו נכנס בבית תוגר אחד שהיה מוכר יין וישב שם במסבת תוגרמים וגם היה שם ישועה כהן בכמר ישועה כהן ולפניהם דגים טמאים ושקצים ורמשים ובשר צלי וראו לישועה כהן ולמשה רזון הנזכר שאוכלים יחד עם התוגרמים מהדגי' הטמאים ומהשקצי' ורמשים וגם מהבשר נבילה שקנה שהיה צלי והיו אוכלים ושותים עם התורגמים כל זה העידו בפנינו פלוני ופלוני הנזכרים בפני ישועה כהן הנזכר שבעיניהם ראו למשה רזון ולישועה כהן הנזכרים שאכלו בשר נבילה ודג טמא ושקצים ורמשים ככל הנזכר למעלה וממה שהעידו בפנינו ובפני ישועה כהן הנזכר כתבנו וחתמנו היום יום פלוני כך לחדש פלוני השל"ט ליצירה פה עיר יאנינה והכל שריר וקים. פלוני דיין. פלוני דיין. פלוני דיין. במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתמין לתתא כד אתו לקדמנא הנעלה הר' פלוני יצ"ו והר' פלוני יצ"ו העידו בתורת עדות איך בכ"ז או בכ"ח לאלול של שנת השל"ח שהוא שנים או שלשה ימים קודם ראש השנה הלכו הר' פלוני ופלוני הנזכרים לרחוץ פניהם באגם בבוקר ובלכתם שם סמוך לאגם אחורי גדר אחת ראו ליעקב בכמהה"ר בנימין זלה"ה ונתקרבו לראות מה הוא עושה שם אחורי הגדר וראוהו בועל נער אחד מילדי העברים וראוה בעיניהם שהיה בועל לאותו נער ובראותם אותו גערו בו באומרם לו איך היה עושה נבלה כזאת סמוך ליום הדין הגדול והנורא והוא נפל על רגליהם וחילה פניהם לבל יוציאו הדברים מפיהם וכל זה העידו פלוני ופלוני הנזכרים בפני יעקב בכמה"ר בנימין הנזכר ולראיית האמת כתבנו וחתמנו היום יום פלוני כך לחודש פלוני שנת השל"ט ליצירה פה עיר יאנינא והכל שריר ובריר וקים. פלוני דיין. פלוני דיין. פלוני דיין.
דברי ריבות · חלק ש״ל סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
