ראיתי פסק אחד שכתב חכם שלם אחד על ההיא שאלה שהאחי' ראובן שמעון לוי ויהודה השכירו שלשה בתים ליששכר לזמן קמ"ח חדשים רצופים נמנים מר"ח תשרי שנת השל"א בסך מאה זהובים כמו שכתוב בשאלה שם בארוכה והעלה מדבריו שזיכה את האחים הנז' וחייב את יתמי יששכר הנז' ולכן רציתי לעיין בדבריו ובמה שכתב אם יש טעם להיות שכל חכמי העיר יצ"ו פסקו שהדין עם היתומים הנז' ותחלת דבריו שכתב בעקר הדין כתב מה שפסק הרמב"ם פרק ז' מהלכות שכירות המשכיר בית לחבירו בשטר לעשר שנים ואין בו זמן אמר השוכר עדיין לא עבר הזמן אלא שנה והמשכיר אומר כבר עבר זמן השכירו' ושכנת עשר שנים על השוכר להביא ראיה וכו' וכתב הרי בעיני נדון דידן שהשטר ביד השוכר והמשכיר אומר כבר נשלמו השני' שהיה לך לעמוד והשוכר אומ' עדיין יש לי לעמוד וכו' עכ"ד.
דברי ריבות · חלק שכ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.